אבחון עצמי של רגישות לקרינה

כיום לא קיים אבחון רפואי של רגישות לקרינה. 

אי לכך, על הרגישים ללמוד לאבחן את עצמם. 

לצורך האבחון יש להבין:

  1. מהם התסמינים שמופיעים
  2. תוך כמה זמן מופיעים תסמינים אלה
  3. באיזו דרגת חומרה התסמינים השונים
  4. למשך כמה זמן מופיעים התסמינים
  5. לאחר אלה סוגי קרינה מופיעים התסמינים


 בבסיס האבחון הופעת כאבים ותסמינים בעת חשיפה לקרינה. למשל הופעה של כאבי ראש, חום בפנים, נימול ביד האוחזת במכשיר הסלולרי או האלחוטי לאחר כמה דקות של שימוש. 

התהליך פשוט ברובו, אך דורש סבלנות והתמדה. 

מדובר בהבנה מתוך ניסיון יומיומי כי בחשיפה לקרינה מסוגים שונים מופיעים תסמינים, גם כאשר אין מודעות לחשיפה. תסמינים אלה נעלמים אחרי הפסקת החשיפה. הפסקה המושגת על ידי:

  1. התרחקות ממקור הקרינה
  2. הפסקה ו/או צמצום השימוש
  3. אמצעי מיגון
 שאלו את עצמכם - האם בשימוש בסלולרי ובאלחוטי מופיעים תוך זמן קצר כאבים או תסמינים אחרים (במיוחד בראש ובפנים או בחלקי גוף הצמודים לסלולרי ולציוד האלחוטי?

אם התשובה חיובית יתכן כי מדובר ברגישות לקרינה.
עוד על רמות של רגישות לקרינה שיסייעו להבנה ולבירור פרטים לגבי מצבכם

כאמור בצמצום חשיפה - הפסקת שימוש בסלולרי ובאלחוטי - תושג, בדרך כלל, הקלה. 

יתכן שההקלה לא תהיה מיידית ויחלוף זמן עד לשיפור. 

שיפור בהרגשה מיידית ילווה, עם הזמן, גם שיפור בתסמינים נוספים. ככל שהשיפור גדול יותר, כל צמצום החשיפה והשימוש יהיו אפקטיביים יותר. 

בהמשך השיפור קיימת, בדרך כלל, חזרה למצב רגישות מופחת וקל יותר. מומלץ לצמצם חשיפה בעזרת שימוש במד קרינה ביתי כדי לוודא כי הפעולות המבוצעות תורמות לצמצום החשיפה לקרינה. 

לחוששים מתופעת פלסבו - תופעה זו, אם היא מתקיימת, אורכת כ- 15 יום. כלומר, אם לאחר 15 ימים מצמצום החשיפה מרגישים עדיין יותר טוב ומגמת השיפור נמשכת, גדולים הסיכויים כי מדובר בצמצום טוב שהביא לשיפור פיזיולוגי.

 שאלו את עצמכם - האם לאחר הפסקת השימוש במכשיר הסלולרי ובציוד אלחוטי יש פחות תסמינים ופחות כאבים? 

אם התשובה חיובית מתחזקת ההשערה כי מדובר ברגישות לקרינה.
עוד על רמות של רגישות לקרינה שיסייעו להבנת מצבכם


כאשר החשיפה חוזרת, גם כאשר לא מודעים לה (לדוגמה, עקב קילקול במיגון, או כאשר מתקיימת הדלקה חוזרת של מקור הקרינה, או כאשר מוכנס מקור קרינה נוסף ללא ידיעתכם) חוזרים ומופיעים התסמינים. למשל, עובדים שהותקן במשרדם ראוטר (נתב) אלחוטי ללא ידיעתם. עלולים לסבול מכאבי ראש שלא סבלו מהם בעבר. כאשר הם מזהים את מקור הקרינה החדש ומנתקים אותו או מכבים את האופציה האלחוטית במכשיר, נעלמים כאבי הראש. לאחר כמה ימים מופעלת מחדש אופציה אלחוטית זו בנתב. תוך זמן קצר עלולים חלק מהעובדים לסבול שוב מכאבי ראש. כל חזרה על אירוע כזה, או דומה, מחזקת את האבחנה העצמית לגבי רגישות לקרינה.

 שאלו את עצמכם - האם כאשר עולה החשיפה לקרינה, עקב חזרה לשימוש בסלולרי ובאלחוטי, תקלה במיגון, חשיפה לא ידועה ולא צפויה לקרינה או סיבה אחרת, יש חזרה להופעת תסמינים וכאבים?

אם התשובה חיובית מתחזקת יותר האפשרות כי מדובר ברגישות לקרינה.
עוד על רמות של רגישות לקרינה הרלבנטיות למצבכם


אפשרות שנייה לאבחון עצמי היא כאשר מבחינים בדפוס תסמינים קבוע בכל פעם שמשתמשים במכשיר סלולרי, אלחוטי או בכל חשיפה לקרינה. לדוגמא, בשימוש במכשיר טלפון סלולרי צמוד לאוזן יותר מ-2 דקות, חשים כאב ראש וחום בפנים, בהשוואה למצב של שימוש באוזנייה חוטית או ברמקול בו חולפות 5 דקות לפני הופעת תסמינים. 

מומלץ לנהל "יומן מחלה" ולנסות להבין בפרספקטיבה של שבוע או שבועיים מה היו החשיפות ואיך הושפע מהן המצב הבריאותי, או לשים לב להרגשה בסוף כל חשיפה. למשל, הרגשה רעה במקום העבודה תבוא לידי ביטוי ביומן המחלה בפירוט התסמינים שמופיעים בזמן השהייה במקום, תדירות התסמינים ועוצמתם. 
את הנתונים הנאספים יש להשוות בין מקומות שונים, תקופות שונות ושעות שונות. למשל, השוואה בין שבוע עבודה לשבוע חופש, בין ימי השבוע במשרד וימים מחוץ למשרד, עד שמזהים דפוס. 
לדוגמה, כאשר חשים כאב ועייפות גדולים יותר לאחר השהייה במשרד לעומת שהייה זמנים ומקומות אחרים.